אימפיטיגו היא בעברית – סעפת. מדובר בדלקת עור הנגרמת על ידי חיידקים. מצב זה נפוץ על הפנים, בדרך כלל סביב האף והפה, אך עלול להופיע בכל מקום על עור שנסדק.
במצב בו קיים חתך או גרוד על העור בשל עקיצת יתוש, אקזמה או פצע מורכב, חיידקים עשויים למצוא את דרכם לחדור פנימה. ברגע שהם בפנים, הם גורמים להתפתחות שלפוחיות קטנות על העור, שמובילות להתפרצות נוזל בחומר הצמיגי והשמנוני של הקרום מעל, במצב הנקרא אימפיטיגו. ילדים נוטים לחוות את המצב יותר מאשר מבוגרים, אך הוא עלול להשפיע על כל אחד.
הגורמים לאימפיטיגו
לכל אדם יש חיידקים החיים על העור באף, אך רוב הזמן הם אינם גורמים לכל נזק. שני סוגי חיידקים עשויים לגרום לאימפיטיגו. קבוצת ספרטקוקוס A, וסטאפילוקוקוס אוראוס. אין זה משנה אלו חיידקים גורמים לילד לחלות באימפיטיגו, הטיפול כעט זהה. המחלה נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחדירת חיידקים לפצעים פתוחים, אך עשויה להיגרם גם בשל זיהום, המשחרר רעלים שהופכים לשלפוחיות המכילות נוזל גדול ברור כהה.
זוהי מחלה מדבקת העשויה להתפשט מילד אל ילד, כשילד הסובל מאימפיטיגו נוגע בילד אחר או בפריטים של ילד אחר, כגון ביגוד, מגבות או מצעים. היות והתסמינים מגרדים, ילדים עשויים להפיץ את הזיהום באמצעות שריטת הפצעים ולאחר מכן נגיעה בחלקים אחרים של גופם, בילדים אחרים או בחפצים שונים.
תסמינים וסימנים
מצב זה מתחיל בדרך כלל כמו שלפוחיות קטנות המתפרצות וזבות נוזל מעל הקרום, שהוא בגוון צהוב חום או בגוון דבש, מה שגורם לאימפיטיגו להיראות אחרת מגלדים אחרים. הסוג השני של החיידקים משפיע יותר על תינוקות וילדים צעירים או בוגרים מעט. בסוג זה, השלפוחיות גדולות יותר, ולוקח להן זמן רב יותר להתפרץ. נוזל השלפוחיות עלול להופיע בהמשך באופן ברור.
אימפיטיגו עלול להשפיע על העור בכל מקום בגוף, אך נפוץ סביב האף והפה, הידיים, האמות, ובקרבת תינוקות, באזור החיתול. שני הסוגים של המחלה מתחלקים לתסמיני נגעים ללא רקמה מעל, ונגעים בעלי שלפוחיות גדולות, אשר נוטות להישאר זמן רב יותר על העור מבלי להתפוצץ.
נגעים ללא רקמה או קרישה מעל נפוצים יותר, הם מתחילים עם שלפוחיות זעירות שבסופו של דבר מתפרצות ומותירות כתמים רטובים קטנים של עור אדום העשוי להזרים נוזל. בהדרגה, קרום צהבהב חום או אדום עמוק מכסה את האזור הפגוע.
טיפול באימפיטיגו
כשההורים חושדים במצב זה, יש להתייעץ עם רופא, שיבחן את העור. באימפיטיגו קל, כשהנגעים משפיעים על שטח קטן בלבד של העור, הרופא ירשום משחה אנטיביוטית, אותה יש למרוח על העור, לתקיפת החיידקים.
אם המצב התפשט למספר מקומות בגוף, משחה אנטיביוטית לא תעבוד, ויש צורך לקחת גלולה או נוזל אנטיביוטי למשך עשרה ימים. על ההורים להקפיד שהילד מסיים את כל התרופה, גם אם הכתמים מתנקים במהירות, אחרת תתפתח דלקת עור עמוקה ורצינית יותר.
כשהזיהום נרפא, יש לשטוף מדי יום את אזור העור הנגוע בעדינות עם סבון חיטוי ולחבוש את הפצע עם תחבושת נקייה. המים החמים והסבון מסייעים להסרת שכבות הקרום מעל הפצעים, אך אין צורך להסיר את כל הקרומים.
כדי להקפיד שהילד לא יעביר את הנגעים לחלקים אחרים בגופו, הרופא ימליץ על כיסוי האזורים הנגועים של העור עם תחבושת רופפת. יש להקפיד על גזיזת הציפורניים של הילד ולשמור על ניקיונן, על מנת למנוע שריטות העלולות להוביל לזיהום.
מניעת אימפיטיגו
שמירה על עור נקי מונעת את המצב. ילדים מתבקשים לרחוץ את ידיהם היטב ולעיתים קרובות, ולהתרחץ בקביעות. על ההורים להקפיד במיוחד על טיפול או מניעת פציעות עור, כגון חתכים, שריטות, עקיצות יתושים או
אלרגיות, ולהיות מודעים לאזורים המפתחים אקזמה, כשאזורי עור פגועים אלו צריכים להיות נקיים ומכוסים.
מניעת הידבקות באימפיטיגו ועצירת התפשטותה אל בני המשפחה האחרים מתאפשרת באמצעות הקפדה על כל אחד מבני המשפחה, שישתמש בבגדים, כלי רחצה, מצעים, וסבונים, בסטים אישיים. יש להפריד את מצעי הילד הנגוע, מגבותיו ובגדיו מאלו של בני המשפחה האחרים, ולכבס היטב פריטים אלו. משטחי הבית והמטבח צריכים להיות נקיים כל הזמן.
