מהו פיגור שכלי?

פיגור שכלי הינה תופעה נוירו-התפתחותית אשר מתאפיינת ברמה אינטלקטואלית נמוכה ומחסור בכישורים הנדרשים לתפקוד תקין במהלך היום.

ילדים הסובלים מפיגור שכלי מסוגלים ללמוד מיומנויות חדשות, אם כי בצורה איטית מהרגיל.

קיימות דרגות שונות של פיגור שכלי. לילדים הלוקים בפיגור שכלי קיימות מגבלות במספר תחומים. ראשית קיים ליקוי בתפקוד האינטלקטואלי הנמדד באמצעות IQ, אשר מתייחס ליכולתו של האדם ללמוד, לקבל החלטות ולפתור בעיות על פי השיקול העצמי.

התחום השני הינו הסתגלות התנהגותית כגון היכולת לתקשר בצורה יעילה, לקיים אינטראקציה עם הסביבה ויכולת האדם לדאוג לעצמו. IQ, מנת המשכל, נמדדבמסגרת מבחנים מיוחדים כאשר הממוצע הינו 100. הילד מאובחן כסובל מליקוי שכלי כאשר מנת המשכל הנמדדת הינה מתחת ל-75.

אילו סימנים עשויים להעיד על לקות שכלית אצל ילדים?

סימנים רבים מאפיינים לקות שכלית אצל ילדים ונוטים להשתנות בחומרתם. הסימנים יכולים להופיע בחודשים הראשונים לאחר הלידה, או לחילופין עשויים להופיע כאשר הילד מגיע לגיל בית הספר.

הסימנים השכיחים ביותר הם: ישיבה, זחילה והליכה מאוחרות, קשיי תקשורת ודיבור איטי מהרגיל, הילד מתקשה להתלבש לאכול ולעשות את צרכיו באופן עצמאי, קשיי זכרון, בעיות התנהגותיות כמו התפרצויות זעם וקושי בפתרון בעיות וחשיבה לוגית.

ילדים הסובלים מפיגור שכלי פעמים רבות מאובחנים במקביל עם מחלות ובעיות בריאותיות נוספות. הבעיות הבריאותיות כוללות פרכוסים, הפרעות נפשיות, נכות מוטורית, בעיות ראייה או בעיות שמיעה.

מהם הגורמים לפיגור שכלי?

גורמים רבים עשויים להוביל ללקות שכלית אצל ילדים. השכיחים ביותר הם: מחלות גנטיות כמו תסמונת דאון ותסמונת ה-X השביר.

בעיות המתעוררות במהלך ההריון, גורמים אשר עשויים להשפיע על התפתחות המוח במהלך ההריון כגון שימוש בסמים, אלכוהול, רעלת הריון, תת זונה, תזונה לקויה וזיהומים.

מחסור בחמצן בעת הלידה עשוי להוביל לפגיעה מוחית ולפיגור שכלי בהמשך. כמו כן, מחלה או פציעה, זיהומים כמו דלקת קרום המוח, שעלת, חצבת יכולים להוביל לפיגור שכלי. פגיעה קשה בראש, טביעה, תת תזונה קיצונית, חשיפה לחומרים רעילים כגון עופרת, והזנחה או התעללות קשה יכולים גם הם לגרום ללקות שכלית.

זיהוי ואבחון

בילדים המאובחנים עם עיכוב התפתחותי, הרופא יבצע בדיקות שונות על מנת לשלול בעיות בריאותיות אחרות, כמו בעיות שמיעה והפרעות נוירולוגיות. אם לא ניתן למצוא סיבה לעיכוב ההתפתחותי, הילד יופנה לבדיקה מקיפה.

האבחון נעשה בשילוב עם תשאול ההורים, מעקב אחר הילד ובדיקה התנהגותית. הרופא בליווי הצוות המקצועי מעריך את מצב הילד וקובע את סוג הטיפול לו יזדקק הילד.

טיפול והתמודדות

לתינוקות ולפעוטות,קיימות תוכניות טיפול רבות. אנשי המקצוע עובדים בדרך כלל יחד עם ההורים. התערבות מוקדמת עשויה לכלול טיפול בדיבור, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ייעוץ משפחתי, אימון עם אביזרים מיוחדים או שיפור התזונה.

מטפלים רבים בוחרים בטיפול באמצעות תנועה, שיאצו, הפעלות יצירה ופעילויות זהות במהותן. בשלב הראשון נקבעים היעדים הטיפוליים וצרכי הילד. המטרה היא לפעול למען שיפור הכישורים האישיים של הילד בסביבתו, לשפר פעילות מוטורית, יציבה ודימוי עצמי. כמו כן, המטפל מרכיב לילד תפריט תזונתי אשר עשוי לקדם את העלייה במשקל ולפתור בעיות עיכול.

ילדים בגיל בית הספר או הגן בעלי מוגבלות שכלית, זכאים לחינוך מיוחד דרך מערכת החינוך הציבורית. תכניות הטיפול רבות ומגוונות ומותאמות על ידי המטפלים המקצועיים למצבו של הילד ולחומרת הפיגור השכלי. כמו כן, ישנם מצבים בהם ילדים הסובלים מפיגור שכלי ברמה גבוהה זכאים לזכויות מביטוח לאומי.  למרות שהורים יעידו שכבר מאבחנה מוקדמת, מגיל שנתיים ואילך קיימת מלחמה עיקשת מול ביטוח לאומי על הזכאות לזכויות.

לרוב, הם לא יעברו וועדה רפואית והיא תדחה בקשתם ותבקש להגיע עם אבחנה מובהקת יותר לקראת גיל ארבע. זהו מצב מצער שמקשה על הורים רבים להתנהל כמו שצריך כבר בשנים הראשונות לחיי הילד. טרם הפנייה לועדה רפואית מומלץ ואף כדאי להתייעץ עם גורמים רלוונטים כמו חברות למימוש זכויות על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת העזרה.

טיפול תרופתי הינו יעיל בהפרעות הנלוות לפיגור השכלי למשל שימוש בליתיום, משמש להפחתת התנהגות אגרסיבית ונטייה לפגיעה עצמית בקרב הילדים.