מחלת האנמיה מוגדרת כרמה נמוכה של המוגלובין בדם מתחת לרמה הנורמאלית המוסכמת בהתאם למגדר, לגיל ולמצב הבריאותי של הנבדק.
- ייצור לא תקין או לא מספיק של תאי דם אדומים.
- הרס לא פרופורציונאלי ומוגבר של תאי דם אדומים.
הגורם השכיח ביותר להתפתחות של אנמיה בקרב ילדים הוא מחסור בברזל ולמעשה עשרה אחוז מהפעוטות בין גיל שנה אחת לשלוש שנים סובלים מאנמיה על רקע זה.
מה הם הגורמים לאנמיה בילדים?
לצד הגורם המרכזי שהזכרנו לעיל, קיימים מספר גורמים נוספים שיכולים להוביל לירידה ברמת ההמוגלובין בדמם של ילדים. מפאת קוצר היריעה לא נזכיר את כל הגורמים באשר הם ונתמקד במספר מצומצם של גורמים בלבד להלן:
- חסרים תזונתיים – לצד מחסור בברזל, אנמיה יכולה להתפתח גם בעקבות מחסור בוויטמין B12 וכן בעקבות מחסור בחומצה פולית.
- מחלה גנטית – ישנן מספר מחלות גנטיות שבאות לידי ביטוי בייצור של המוגלובין לא תקין כמו למשל תלסמיה על סוגיה השונים.
- מחלות של מח העצם – ישנו מגוון רחב של מחלות שיכולות לפגוע במח העצם שאחראי על הייצור של תאי הדם האדומים כמו גם על ייצור שאר תאי הדם. בין היתר מדובר על סוגים שונים של מחלות ממאירות.
- דימום – הגורם האחרון שנזכיר הוא דימום שיכול להיות פנימי או חיצוני. בקרב תינוקות למשל עלולה להתפתח דלקת בעקבות רגישות או אלרגיה לחלב הפרה ובעקבות כך להתפתח דימום סמוי שיוביל תוך זמן קצר לאנמיה, בקרב נערות צעירות תיתכן אנמיה בעקבות דימום מסיבי במהלך המחזור החודשי ועוד.
מה הם התסמינים של אנמיה?
האנמיה יכולה להתבטא בחולשה כרונית, עייפות מוגברת, חיוורון, רגישות מוגברת לקור, נטייה לעילפון ועוד. כל התסמינים הנ”ל יכולים לפגוע בילדים בדיוק כפי שהם יכולים לפגוע במבוגרים. עם זאת, בקרב ילדים תיתכנה גם בעיות התפתחותיות ולכן בילדים האנמיה עלולה לפגוע באופן חמור ונרחב יותר מאשר במבוגרים.
כיצד מאבחנים אנמיה?
לצורך כך יש לבצע בדיקות דם נרחבות לצורך התחקות אחר החסר הספציפי ממנו סובל הילד, בדיקת משטח דם וכן בדיקות נוספות בהתאם לצורך כמו למשל ביופסיה של מח העצם, בדיקות הדמיה שונות לאיתור של דימום פנימי ועוד.
כיצד מטפלים באנמיה בילדים?