טיפול באנטיביוטיקה לילדים

פיתוח האנטיביוטיקה חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה ובהיסטוריה האנושית באופן כללי.

אמנם סוגי האנטיביוטיקה השונים משפיעים על החיידקים המקננים בחולה בין אם מדובר בילד קטן ובין אם מדובר באדם מבוגר, אך ישנם הבדלים מסוימים בין התרופות והמינונים המתאימים עבור ילדים לבין המתאימים למבוגרים וזאת כיוון שהתרופות משפיעות לא רק על החיידקים שגרמו לזיהום אלא גם על המאחסן.

באילו מצבים יש לתת אנטיביוטיקה לילדים?

יש לתת אנטיביוטיקה לילדים כאשר הוכח שמקור התסמינים בזיהום ממקור חיידקי וזאת כיוון שאנטיביוטיקה לא משפיעה על פתוגנים אחרים כמו למשל על פטריות או על נגיפים. כמו כן, יש לתת אנטיביוטיקה רק לאחר שנלקחה דוגמית הפרשה לבדיקת תרבית במטרה לזהות את סוג החיידק וזאת כיוון שחיידקים שונים מגיבים לסוגי אנטיביוטיקה שונים.

בין היתר נעשה שימוש באנטיביוטיקה בילדים במצבים הבאים:

• שלשול חיידקי.
• זיהום תוך בטני.
• זיהום בדרכי השתן.
• ארטריטיס ספטית.
• צלוליטיס חמורה שהתפתחה אחרי אבעבועות רוח.
• צלוליטיס באופן כללי.
• לימפאדנטיטיס חיידקית.
• התלקחות של ציסטיק פיברוזיס.
• דלקת ריאות.
• מורסה פארא-פרינגיאלית או פרי-טונסילרית.
• דלקת שקדים סטרפטוקוקלית.
• מסטואידיס חריפה.
• דלקת אוזן תיכונה או דלקת אוזן חיצונית.
• מורסה מוחית לאחר גיל היילוד.
• דלקת עוצבה אספטית.
• דלקת עוצבה חיידקית.
• חום ללא מקור ברור החל מגיל הלידה ועד גיל שלוש שנים.

אילו תרופות נפוצות ממשפחת האנטיביוטיקה ניתנות לשימוש בילדים?

הסוגים השונים והמינונים השונים המתאימים לילדים צריכים להיות מותאמים באופן ספציפי לחיידקים שחוללו את המחלה במטופל, בהתאם לגילו, בהתאם לגורמי סיכון מסוימים, למצב בריאותו הכללי ועוד. בין היתר מדובר על התרופות הבאות: ampicillin, ceftriaxone, acyclovir, metronidazole, erythromycin, penicillin, cefuroxime, roxythromycin, augmentin, cefazolin ועוד.

אילו סוגי אנטיביוטיקה אסורים לשימוש בילדים?

קבוצת הטטרציקלינים היא קבוצת תרופות ממשפחת התרופות האנטיביוטיות שפועלות על ידי מניעת ייצור חלבונים בתאים החיידקיים. מדובר על משפחה ענפה של תרופות שפועלות נגד חיידקי גרם שליליים וחיוביים כאחד.

התרופות השונות במשפחה זו נחלקות לשלוש קבוצות בהתאם למשך ההשפעה שלהן (משך פעילות ארוך, בינוני וקצר), אך בכל מקרה אינן מומלצות לשימוש בילדים מתחת לגיל שמונה (המחמירים אוסרים על שימוש בתרופות ממשפחה זו מתחת לגיל 12).

בין היתר מדובר על תרופות כמו למשל doxcycycline, methacycline, demeclocycline, achromycin, oxytetracyclie ועוד. הסיבה בגינה לא מומלץ לתת את התרופות ממשפחה זו לילדים נעוצה בעובדה שתרופות אלו משפיעות על בריאות השיניים ובגילאים צעירים הן עלולות לגרום לנזק חמור להסתיידות השן התקינה.

בנוסף לכך, נטילת ציפרוקסין (ציפרודקס, ציפרו, סיפרופלוקסאצין-טבע, סיפרוגיס או ג’ירופלוקס) אסורה לשימוש בילדים מתחת לגיל שמונה עשרה מחשש להפרעה בגדילה והדבר נכון גם בנוגע לתרופה בשם טריביד (אופלוקסצינה, אופלודקס או אופלוקסצין טבע).

יתרונות וחסרונות של שימוש באנטיביוטיקה לילדים

על מנת להבין את היתרון האדיר של השימוש באנטיביוטיקה בילדים, צריך להסתכל בנתונים הנוגעים לתמותת ילדים כתוצאה מזיהומים שכיחים במאה השנים האחרונות. השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בילדים הוביל למהפכה של ממש בנתוני התמותה וכיום התמותה כתוצאה מזיהומים בילדים בעולם המערבי מתרחשת רק במקרים נדירים או בקרב ילדים שהמערכת החיסונית שלהם לקתה בחסר מלכתחילה.

החיסרון המרכזי של השימוש באנטיביוטיקה הוא השימוש המופרז בסוגי התרופות השונים שגורם להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לרוע המזל, במקרים רבים רופאי הילדים נוהגים לרשום למטופלים שלהם תרופות אנטיביוטיות עוד לפני שביררו את המקור למחלה. כמו כן, כמו לכל תרופה, גם לסוגי האנטיביוטיקה השונים קיימות תופעות לוואי מסוימות הכוללות כאבי בטן, שלשול, כאבי ראש, חולשה ועוד.