אורתופדיה היא ענף רפואי העוסק בפגיעות טראומטיות, ליקויים ומחלות שונות במערכת השרירים והעצמות. המונח אורתופדיה נטבע על ידי רופא צרפתי בשם ניקולא אנדרי באמצע המאה ה-18.
ד"ר אנדרי, השתמש במונח אורתופדיה במאמר שבו סקר שורה ארוכה של בעיות יציבה בילדים והציע דרכים שונות למנוע בהן ולטפל בהן. למעשה בלטינית המשמעות של המילה אורתו היא ישר, והמשמעות של המילה פדיה, היא ילדים.
בין היתר רופאים אורתופדים עוסקים בטיפול בבעיות רפואיות כמו דלקת בעצמות, שברים ונקעים, בעיות יציבה, בעיות הליכה ועוד. ישנו מגוון רחב של בעיות אורתופדיות המופיעות במבוגרים אך במאמר שלפניכם נתמקד בבעיות אורתופדיות שונות המופיעות בילדים.
ארתרוגריפוזיס
ארתרוגריפוזיס היא בעיה מולדת הבאה לידי ביטוי בתנועה מוגבלת של מפרקים שונים בגוף כתוצאה משרירים וגידים קצרים מהרגיל. במקרים הקלים ביותר המוגבלות בטווח התנועה תהיה מינימלית וכמעט שלא תורגש אך במקרים החמורים, כל מפרקי הגוף יהיו מעורבים והמוגבלות תהיה משמעותית. ברוב המקרים לא מדובר בבעיה גנטית אם כי ניתן לזהות גורם גנטי בכשליש מהחולים.
מדובר באופן כללי בבעיה נדירה מאוד, המופיעה באחת מתוך 10,000 לידות חי.
רוב החולים שורדים את הלידה אך ישנם תינוקות שהולכים לעולמם תוך זמן קצר, בעיקר בשל מעורבות של שרירים המעורבים בנשימה. ישנו מגוון רחב של גורמים אפשריים לארתרוגריפוזיס ובכלל זה גורמים חיצוניים כמו מרחב תנועה מוגבל ברחם שלא מאפשר התפתחות תקינה של רקמות הגוף וגורמים פנימיים כמו מחלת שריר הגורמת להתפתחות לקויה של השרירים, מחלה נוירולוגית, מחלה של רקמות החיבור ועוד.
הטיפול בסובלים מהמחלה כולל תרגילי פיזיותרפיה, התקנים רפואיים שונים המעודדים את התפתחות הרקמות באופן פסיבי ומגוון ניתוחים שונים המותאמים באופן אישי לחולה, בהתאם לאזורים המושפעים מהמחלה ולדרגת החומרה של הליקויים השונים.
עקמת
עקמת היא עיוות אנטומי של עמוד השדרה, המופיע לרוב בגילאי הילדות או בגיל ההתבגרות, בתקופה שבה קצב ההתפתחות של השלד מואץ. העיוות בא לידי ביטוי בסטייה של החוליות המעורבות בליקוי בזווית של לפחות עשר מעלות ביחס לקו באמצע. כתוצאה מהעיוות, יתכנו הבדלים בגובה המותניים והכתפיים. בדרך כלל הלוקים בעקמת כלל לא מודעים לבעיה ולמעשה רוב מקרי העקמת מתגלים במקרה על ידי רופא. זאת כמובן אלא אם כן מדובר במקרה של עיוות משמעותי בדרגה של יותר מ-30 מעלות ביחס לקו האמצע.
ישנם טיפולים שונים המתאימים לסובלים מעקמת, המשתנים ממטופל למטופל: ראשית כל מטופל צריך להישאר במעקב רפואי וזאת בשל העובדה שבמקרים רבים העיוות נוטה להחמיר עם השנים. כמו כן ניתן לנסות להשתמש במחוך אורתופדי מיוחד שתפקידו למנוע את ההחמרה.
לצד טיפולים שמרניים נוספים כמו תרגילי פיזיותרפיה, ישנם טיפולים כירורגיים שונים המתאימים למקרים החמורים יחסית. הכוונה היא למשל לניתוח לחיבור וקיבוע של חוליות בעמוד השדרה.
רדיאל דיספלזיה (Radial Club Hand)
רדיאל דיספלזיה הוא מום גנטי הבא לידי ביטוי בהתפתחות לקויה של עצם החישור (עצם הרדיוס), הממוקמת בין שורש כף היד למרפק.
התסמינים של רדיאל דיספלזיה נעים על ספקטרום רחב של דרגות חומרה, החל מעצם הקרובה לאורך הנורמלי וכלה בהיעדר מוחלט של העצם ושל האגודל. מום זה מופיע באחת מכל 100,000-30,000 לידות ולרוב באופן ספורדי ולא תורשתי.
גם במקרה הזה יש להתאים את הטיפול למטופל באופן אישי, בשל מגוון דרגות החומרה של הבעיה. במקרים הקלים ניתן יהיה להסתפק בטיפול שמרני המבוסס על מניפולציות שונות לשיפור התפקוד הלקוי של הידיים ובמקרים החמורים, יהיה צורך לבצע ניתוח. כך לדוגמה, תינוקות שבאים לעולם ללא אגודל, יכולים היום לעבור ניתוח שבו מעבירים את האצבע השנייה (האצבע המורה) לעמדה הראשונה וכך יוצרים למעשה מעין אגודל תפקודי.
תסמונת לג-קלב-פרטס
תסמונת לג-קלב-פרטס, היא תסמונת הבאה לידי ביטוי בפגיעה במפרק הירך בשל פגיעה באספקת הדם לעצם בגיל הגדילה. הפגיעה באספקת הדם התקינה מובילה לנמק חלקי של העצם ולאחר שרקמת העצם באזור נמקה, תאי העצם מסלקים את הרקמה המתה ובונים רקמת עצם חדשה.
בזמן תחלופת הרקמות, מאבד ראש הירך את הצורה הכדורית האופיינית לו בשל הלחצים המכניים שמופעלים עליו מצד הרקמות הסמוכות אליו, המובילים לעיוות הצורה שלו.
הצורה הפטרייתית של רקמת העצם החדשה, מובילה לבעיות תפקודיות שונות וגורמת להתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית בהמשך החיים. לפיכך מטרת הטיפול היא להגן על הרקמה המתפתחת מפני משקל הגוף וכך למנוע את עיוות הצורה הטבעית שלה, תוך מיקום של ראש הירך בתוך המרחשת הכדורית.
בעבר נהוג היה לטפל בילדים שלקו בתסמונת לג-קלב-פרטס באמצעות קיבוע של הגפיים התחתונות על ידי סדים או גבס בתנוחת פישוק. באופן הזה ראש הירך היה נתון באופן מתמיד במרחשת הכדורית.
שיטות מחמירות יותר, התבססו על השארת החולה באלונקה במשך תקופת השיקום של העצם, שהייתה עשויה להימשך אף שנתיים שלמות. היום לעומת זאת, הטיפול מבוסס על הליך כירורגי שבו מקבעים את ראש הירך למקומו במרחשת הכדורית. הניתוח הוביל לשיפור ניכר באיכות חיי המטופלים וקיצר משמעותית את משך הטיפול.
אכונדרופלזיה
אכונדרופלזיה היא מחלה גנטית תורשתית שגורמת לגמדות. הלוקים במחלה זו סובלים ממבנה גוף אופייני הכולל גפיים קצרות מאוד, בזמן ששאר הגוף בגודל נורמלי. בשל כך הקומה הממוצעת של גברים הלוקים באכונדרופלזיה היא 131 ס"מ וקומתם של נשים הלוקות במחלה היא 123 ס"מ בלבד. במקרים מסוימים יתכנו שינויים נוספים כמו גשר אף שקוע, מצח בולט והיקף ראש גדול מהרגיל.
השינויים האנטומיים עשויים להוביל לסיבוכים נלווים מסוגים שונים כמו היצרות בתעלת עמוד השדרה, דלקת האוזן התיכונה, דום נשימה בשינה והידרוצפלוס. אי לכך, בנוסף לטיפולים שמטרתם לסייע למטופל להגיע לגובה קרוב לנורמלי המבוססים בין התר על שימוש בהורמון גדילה, כולל מערך הטיפולים מאמצים למניעת הסיבוכים הנלווים.
הטיפול המוצע לסובלים מאכנודרופלזיה, המעוניינים להיות גבוהים יותר, כולל הליך רפואי שבמהלכו מאריכים את הגפיים התחתונות של המטופל. נכון להיום הציוד הרפואי המתקדם ביותר בתחום זה נקרא מערכת PRECICE. מדובר במתקן פנימי המוחדר לעצם הירך ו/או השוקית, היוצר שברים יזומים בעצמות ומפריד בקצב מדוד את חלקי השבר. כאשר התהליך מבוצע בקצב הנכון העומד על מ"מ ליממה לכל היותר, במרווח המיוצר באופן מלאכותי, נוצרת רקמת עצם חדשה וכך העצמות מתארכות.
מערכת PRECICE פותחה על ידי ד"ר דרור פיילי, הנחשב לרופא המנוסה ביותר בתחום ניתוחי הארכת גפיים בילדים ובמבוגרים כאחד. בתחילת 2019 החל ד"ר פיילי לשתף פעולה עם המרכז הרפואי האמריקני AIMIS שבקפריסין והודות לכך, מטופלים ישראלים יכולים לעבור את הטיפולים החדשניים שפיתח, קרוב לבית.
ד"ר דרור פיילי
ד”ר פיילי מוכר בכל רחבי העולם בזכות היכולות הנדירות בתחום הארכת גפיים ושחזור גפיים בילדים ומבוגרים.