קיים מגוון נרחב מאוד במה שנחשב "נורמאלי" באופן שבו תינוקות וילדים גדלים ומתפתחים. יש ילדים שלומדים להתפתח במהירות, ואילו ילדים אחרים זקוקים ליותר זמן ללמוד דברים חדשים, אך עדיין מסוגלים לחיות חיים מאושרים. בכל אדם קיים שילוב של דברים אותם הוא יכול לעשות לעומת אחרים, כמו גם דברים בהם הוא אינו שולט באופן מושלם.
הורים רוצים שהתינוקות והילדים שלהם יהיו הכי טובים שאפשר. הם משווים לעיתים קרובות את התינוק שלהם לתינוקות אחרים, כדי לראות מי הראשון ללכת או לדבר, או לפתח מיומנויות חדשות.
עיכוב התפתחותי הוא מונח המשמש לתאר אם הילד מתפתח לאט יותר בלמידת דברים חדשים בהשוואה לילדים אחרים בני אותו גיל. אם הילד מפגר מאחור באופן משמעותי, המצב נקרא נכות אינטלקטואלית או פיגור שכלי.
כשנראה כי התינוק איטי יותר בלמידת דברים חדשים, ניתן להמתין מעט ולראות אם המצב ישתנה, או שניתן לבדוק את הילד. מדריך זה מסייע להחלטה מהי הדרך הטובה ביותר לזהות את העיכובים ההתפתחותיים אצל הילד.
אבחון עיכובים התפתחותיים
כל הורה מכיר בכך שילדים יודעים "לצמוח" מתוך בעיות. יתכן שהם אינם הולכים או מדברים במשך זמן רב בהשוואה לאחרים, ואז פתאום הם "ממריאים". יחד עם זאת, מומלץ לבדוק את הילד בשלב מוקדם על מנת להבין אם קיימת בעיה המצריכה טיפול לשם תפקוד בעתיד טוב יותר.
המקום להתחיל בו הוא רופא הילדים, המבצע בדיקה יסודית שתכלול את הבריאות הכללית של הילד; יכולתו לשמוע ולראות; התפתחות מוטורית וכללית בהתאם לגילו, בהתבסס על הפעולות אותן הוא יכול לבצע; התנהגותו; ומה עוד קרה וקורה בחייו.
ילד שמקבל עזרה בשלב מוקדם נמצא בסבירות גבוהה יותר לתגובה ושיפור. ילד החווה כשלונות חוזרים ונשנים עשוי להימנע מלנסות, ויכול להיות מסומן על ידי אחרים כעצלן.
מהם העיכובים ההתפתחותיים?
עיכובים בהתפתחות הילד מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
עיכובים התפתחותיים סומאטיים – עיכובים אלו מופיעים בעקבות פגיעה תפקודית או פיסית בשרירים, במערכת העצבים או באיברים. הפגיעות עלולות לנבוע ממצבים במהלך ההריון כגון נטילת סמים תרופות, זיהומים, צריכה מוגברת של אלכוהול, מחלות כגון סוכרת או מצבים המציבים אותה בסיכון גבוה, טראומה פיסית או נפשית, או לידה טראומטית או לידה מוקדמת.
עיכובים התפתחותיים שאינם סומאטיים – עיכובים אלו אינם קשורים לפגיעה פיסית והם מתבטאים באופן קל יותר כגון קשיים במוטוריקה עדינה, קשיי דיבור, הפרעות הליכה, ראייה או שמיעה.
ילדים עם עיכובים התפתתחותיים זכאים לטיפולים במסגרת חוק הבריאות הממלכתי והשירותים ניתנים במסגרת ובאחריות קופות החולים. החוק מסדיר סל שירותים מותאם ומוגדר בהתאם לעיכובים מהם סובל הילד ובהתאם לגילו.
עיכובים התפתחותיים עד גיל שנתיים
אלו הם עיכובים מוטוריים הקשורים לזחילה, ישיבה, הליכה ועמידה, כמו גם עיכובים בהתפתחות תקשורת ושפה. העיכובים מתבטאים בהימנעות מתקשורת נאותה, הימנעות ממשחקים, הימנעות מקשר עם הסביבה, והימנעות מיצירת קשר עין. מצבים אלו מצריכים פניה לרופא ילדים או לטיפת חלב.