בריחת שתן אצל ילדים היא תסמין שכיח יחסית, המוגדר כאובדן השליטה המלאה על שלפוחית השתן או התרוקנות של שלפוחית השתן שמבוצעת באופן לא רצוני.
חשוב להבחין בין בריחת שתן לבין הרטבה לילית, שכן הרטבה לילית מתרחשת בזמן שהילד ישן כשבדרך כלל מדובר על מצב טבעי שכן לוקח זמן מה עד שהשליטה על השלפוחית מושגת גם במהלך השינה ואילו בריחת שתן היא מצב המתרחש בזמן שהילד ער.
כמו כן, הכוונה היא לבריחת שתן בקרב ילדים שלא סבלו קודם לכן מהתופעה. לפיכך, במידה ומדובר על ילד שטרם נגמל מחיתולים באופן מלא ושמדי פעם מטיל שתן במכנסיו או בחיתול, הרי שלא מדובר על בריחת שתן. רוב הילדים הסובלים מבריחת שתן הם ילדים מעל גיל חמש, חמישה אחוז מהם בני עשר ומעלה ואילו רק אחוז אחד מהסובלים מבריחת שתן הם בני שמונה עשרה.
מה הם הגורמים לבריחת שתן אצל ילדים?
הגורם השכיח ביותר המוביל לבריחות שתן אצל ילדים הוא התאפקות. הימנעות מלגשת לשירותים בזמן שהשלפוחית מאותתת לכך כי הגיעה השעה להתרוקן מתרחשת ברוב המקרים במצבים שבהם הילד עסוק במשחק למשל ולא מעוניין להפסיק את עיסוקיו כדי להתרוקן. כמו כן, לא אחת הילדים מתאפקים משום שהם לא מרגישים בנוח להטיל שתן במקום חדש או לא מוכר.
גורם שכיח נוסף לבריחת שתן אצל ילדים הוא זיהום בדרכי השתן שגורם לגירוי יתר של השלפוחית. גורמים נוספים הם למשל עצירות, בריחת שתן בזמן פרץ צחוק, צריכת קפאין, חשיפה לגורמים אלרגניים אליהם הילד רגיש ועוד. גורמים שכיחים פחות הם למשל מומים אנטומיים שונים בדרכי השתן או מחלות נוירולוגיות שונות שגורמות לפגיעה בשליטה על השלפוחית.
יש לציין כי בחלק מהמקרים מתברר כי בריחת השתן היא תולדה של מצבי מתח נפשי, חרדה או אירועים מלחיצים שונים כמו למשל גירושין, כניסה לגן חדש, מוות במשפחה ועוד.
מה הם התסמינים של בריחת שתן אצל ילדים?
בריחת השתן יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים וצורות. כך למשל ישנם ילדים שסובלים מבריחה של טיפות שתן בודדות באופן מתמיד, אך ישנם גם כאלה הסובלים מבריחה של כמויות גדולות יחסית של שתן. כמו כן, ישנם כאלו שסובלים מבריחת שתן רק במצבי לחץ, בזמן מאמץ או בזמן פרץ צחוק למשל ואילו ישנם כאלו שסובלים מדליפת שתן לא רצונית שאינה תלויה בגורם חיצוני.
כמו כן, ישנו מגוון רחב של תסמינים נלווים שיכולים להופיע במקביל לבריחת השתן. אופי התסמינים ודרגת החומרה שלהם משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות של בריחת השתן. כך לדוגמה במידה והמקור לבריחת השתן בדלקת בשלפוחית השתן או בשופכה, ייתכן כי הילד או הילדה יסבלו גם מצריבה בזמן מתן שתן, קושי להתאפק, תחושת בהילות להטיל שתן ועוד.
כיצד מאבחנים בריחת שתן אצל ילדים?
תהליך האבחון כולל בראש ובראשונה אפיון של התסמינים ומיפוי של כל גורמי הסיכון שהיו יכולים להוביל לבריחת שתן בחולה (מן הסתם מאחר ומדובר בילדים, הרי שההורים לוקחים חלק בתהליך האבחון). תחילה, יש לברר פרטים רבים ככל האפשר בנוגע לאופי בריחת השתן, לברר באילו מצבים היא מתרחשת, מהו היקף הבעיה, האם הילד חווה מאורע טראומתי או מלחיץ לאחרונה ועוד.
במידת הצורך יבוצעו בדיקות מתקדמות שמטרתן לבחון את תקינות השרירים העוטפים את השלפוחית או לשלול גורמים רפואיים כמו למשל זיהום בדרכי השתן. בין היתר מדובר על בדיקת תרבית שתן, אולטרסאונד של אגן הירכיים, בדיקת שארית לאחר מתן שתן, בדיקת ציסטוגרמה, בדיקת ציסטוסקופיה ועוד.
כיצד מטפלים בבריחת שתן אצל ילדים?
הטיפול בבריחת שתן בילדים משתנה בהתאם לגורם שהוביל לבריחת השתן. כך לדוגמה במידה והתופעה מתרחשת בעקבות זיהום בדרכי השתן, ניתן יהיה לטפל בתופעה באמצעות מתן תרופות אנטיביוטיות. לעומת זאת, במקרים רבים יהיה צורך לעשות שימוש בתרופות שמטרתן לשנות את הפעילות המוחית על ידי שימוש בהורמון הנקרא ADH המוביל להקטנת נפח השתן.
במקרים מסוימים, ניתן יהיה לתרגל טכניקות הרפיה ולנקוט באסטרטגיות שמטרתן להשיג שליטה על פעילות השלפוחית וכן במקרים רבים כל שיש לעשות הוא לטפל בגורם המלחיץ או להסיר את הגורם המאיים והבעיה נפתרת מאליה.