טיפול והתמודדות באסתמה אצל ילדים

מחלת האסתמה היא מחלה שכיחה יחסית שפוגעת באחד מכל עשרה ילדים באוכלוסייה הכללית.

המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תסמינים ודרגות חומרה כך שישנם ילדים שסובלים מהתקפי האסתמה אחת למספר שבועות או חודשים, אך ישנם גם ילדים שהתסמינים מציקים להם באופן יומיומי ופוגעים באופן קשה באיכות החיים שלהם, בלימודים ובמצבם הרגשי.

ישנם ילדים שבהם ההתקפים קלים מאוד, אך ישנם גם כאלה שחווים לעתים קרובות יחסית התקפי אסתמה שמצריכים אשפוז. כמו כן, רבים מהילדים שסובלים ממחלת האסתמה נוטים לסבול מדלקת ריאות באופן חוזר ונשנה. בהתאם לשונות הגדולה בין החולים כך מומלץ להתייחס לכל חולה באופן אינדיבידואלי.

הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי במחלה נחלק לשלושה רבדים להלן:

זיהוי של גורמי האלרגיה ונטרול שלהם – ברובד זה תחילה מבצעים בדיקות בהן חושפים את הילד לאלרגנים שונים על מנת לבדוק איזה חומרים מעוררים בו את ההתקף. לאחר מכן חושפים את הילד באופן שיטתי לכמויות זעירות של האלרגן על מנת להרגיל את המערכת החיסונית לנוכחות שלו ולהפחית את הרגישות אליו. טיפול כזה יכול להימשך מספר שנים אך מביא במקרים רבים לתוצאות טובות ואף להיעלמות התסמינים כליל.

מרחיבי סמפונות – מרחיבי סמפונות הם חומרים אותם צריך הילד ליטול בזמן התקף או לפני שהוא מרגיש שההתקף מתפרץ. בדרך כלל מדובר על אגוניסטים לרצפטור בתא 2 או על תרופות אנטי כולינרגיות.

טיפול במנגנון הדלקתי – הרובד השלישי של הטיפול באסתמה מיועד להביא לשליטה על התהליך הדלקתי שמאפיין את דרכי הנשימה של החולים. מדובר על תרופות שונות שניתנות ללא קשר לתדירות ההתקפים אלא באופן קבוע.

טיפולים אלטרנטיביים

מאחר ומדובר על מחלה בעלת שכיחות גבוהה יחסית, הרי שקיימים טיפולים שונים שמגיעים גם מתחום הרפואה המשלימה, שמיועדים להביא לשיפור באיכות החיים של הילדים שסובלים מאסתמה.

חלק מהטיפולים מיועדים להביא להפחתת התדירות של ההתקפים כמו למשל היפנוזה או NLP, חלקם מיועדים לשיפור הסיבולת הגופנית ולחיזוק שרירי הנשימה כמו למשל דיקור סיני, פיזיותרפיה נשימתית או הידרותרפיה וחלקם מיועדים לתמוך בילד מבחינה רגשית כמו למשל תרפיה באמצעות בעלי חיים, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

עקרונות להתמודדות

ילדים רבים שסובלים מאסתמה מרגישים שונים מילדים אחרים. הטיפול התרופתי שניתן במשאף לרוב גורם להם להרגיש נחותים וחלשים ובנוסף לכך רבים מהם נמנעים מלעסוק בפעילויות ספורטיביות כיוון שבקרב ילדים לא אחת ההתקפים של המחלה מתעוררים לאחר ביצוע של פעילות גופנית.

הדימוי העצמי של החולים באסתמה עלול להיפגע כתוצאה מהמחלה ובעקבות זאת ישנם ילדים שבוחרים שלא להשתמש במשאף מפאת הבושה.

מה שחשוב להבין הוא שעל מנת להביא לריפוי מהמחלה או לכל הפחות על מנת להביא לשיפור באיכות החיים של החולים נדרש שיתוף פעולה מלא מצדם. לצורך כך יש להעלות את המודעות הסביבתית למחלה בקרב האנשים הקרובים לילד כמו למשל בקרב המורים או הגננות. בנוסף לכך, חשוב לתמוך בילד מבחינה רגשית ולחזק את הדימוי העצמי שלו.

יש ללמד את הילד על הסכנות שבטיפול לא הולם במחלה ולהקנות לו כלים להתמודד עם ההתקף או לזהות אותו לפני שהוא מתפרץ ולפעול במידת הצורך. חשוב לדעת שילדים בהחלט יכולים לעסוק בפעילות גופנית חרף מחלתם פשוט על ידי שאיפה של מרחיבי סמפונות לפני הפעילות.

ממחקרים רבים נראה כי בעזרת טיפול נכון והתייחסות לאספקט הרגשי והחברתי של הילדים הסובלים מהמחלה ניתן לשפר במידה רבה את איכות חייהם ולהשוות אותה לאלו שאינם סובלים מהמחלה.