אדמת היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד שנתפסת למחלת ילדים, אם כי היא בהחלט יכולה להתפרץ באופן עקרוני בכל גיל שהוא. למעשה, במידה והיא מתפרצת באישה הרה, היא עלולה לסכן את המשך ההיריון ולגרום למומים בעובר. עם זאת, הרוב המוחלט של החולים הם ילדים קטנים.
עד לפיתוח החיסון נגד אדמת בכל רחבי העולם כמו גם בישראל אחת לחמש עד תשע שנים התפרצה מגפה של אדמת. כך למשל בשנת 1978 אירעו בישראל לבדה כחצי מיליון מקרי הדבקה.
בשנת 1994 הוחלט במשרד הבריאות על מתן חיסון נגד אדמת לתינוקות בני שנה ומאוחר יותר לתת אותו פעם נוספת עם הגיעם לגיל שש. בעקבות זאת הממדים המרשימים של ההידבקויות שייכים להיסטוריה ותו לא. למעשה נכון לכתיבת שורות אלה מדי שנה מתרחשים במדינת ישראל לא יותר מחמישה מקרי הידבקות.
מה הוא הגורם למחלה?
הגורם למחלה הוא נגיף האדמת ששייך למשפחת ה- Togaviridae. הנגיף לא מסוגל להתקיים זמן רב מחוץ לגוף האדם, אך מסוגל לעבור במהירות גבוהה מאוד מאדם חולה לאדם בריא באמצעות פיזור טיפתי של הפרשות ממערכת הנשימה כמו למשל באמצעות עיטוש או שיעול.
כבר שבוע לפני שמופיעים התסמינים האופייניים לאדמת שעל שמם נקראה המחלה החולה יכול להדביק אחרים ויכולת זו לא נעלמת עד שבועיים לאחר חלוף התסמינים.
המחלה יכולה לעבור גם מאישה הרה שנדבקה במחלה לעובר שהיא נושאת ברחמה. בארבעים אחוז מהמקרים הוולד יסבול מתסמונת אדמת מולדת או שיתרחש מוות תוך רחמי כתוצאה מהתסמונת.
מה הם התסמינים של המחלה?
ראשית, יש לציין שבמקרים מסוימים תתרחש הדבקה שלא תבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית בשום צורה. עם זאת, לא מדובר על מקרים שכיחים במיוחד. להלן התסמינים האופייניים לאדמת:
- התנפחות של הבלוטות באחורי הצוואר ומאחורי האוזניים.
- הופעת פריחה שמתחילה להתפתח מאחורי האוזניים, אך תוך זמן קצר מקיפה את הראש ולאחר יומיים עד שלושה מתפשטת לשאר הגוף. הפריחה נשארת יציבה עד שבוע בממוצע.
- חום גבוה שנמשך מספר ימים ברציפות (לרוב מדובר על חום של יותר משלושים ושמונה מעלות צלזיוס).
- תסמיני שפעת – תסמינים נוספים יכולים להיות כאבי גרון, שיעולים, דמעת, נזלת ועוד. לרוב ניתן יהיה למצוא את התסמינים הנ"ל בחולים שנדבקו באדמת בגיל מבוגר ולא בילדים. תסמין נוסף שאופייני יותר לחולים מבוגרים וכמעט לא מופיע בילדים הוא כאבי מפרקים.
- חוסר תיאבון.
- רגזנות.
- חולשה ועייפות.
- כאבי שרירים.
כיצד מאבחנים אדמת?
תהליך האבחון מתבסס ברוב המקרים על התסמינים האופייניים למחלה. עם זאת, במידה ולא פשוט להבדיל בין התסמינים של האדמת לתסמינים שיכולים היו להיות תוצאה של מחלה אחרת, ניתן לבצע בדיקת דם לזיהוי של הנגיף או של נוגדנים נגד הנגיף.
ברגע שהמחלה מאובחנת לפי החוק הנהוג במדינת ישראל על הרופא המאבחן לדווח על המקרה למשרד הבריאות.
דרכי טיפול
ברוב המוחלט של המקרים אדמת היא מחלה קלה מאוד שתסמיניה נעלמים תוך שבוע עד עשרה ימים לכל היותר ולפיכך אין ברוב המקרים צורך להגיש טיפול.
עם זאת, מאחר וברוב המקרים חום הגוף יעלה, אין מניעה מלנסות להוריד אותו באמצעות קומפרסים קרים או תרופות להורדת חום כמו למשל איבופרופן או פרצטאמול (במידה והחולה מתחת לגיל 16 חל איסור מוחלט לתת לו אספירין).
כמובן שניתן לעשות גם שימוש בסירופ נגד שיעול במידה והשיעול מפריע לחולה וכן יש להרבות בשתייה כדי למנוע התייבשות ולהקפיד על מנוחה מרובה במהלך התקופה שבה הגוף מתמודד עם המחלה.